אתר הבית של פרופ' אייל כתבן
מעורכות הדין הראשונות בא"י ( כל הזכויות שמורות לפרופ' כתבן)
באדיבות פרופ' רונן חזן. כל הזכויות שמורות
אתר הבית של פרופ' אייל כתבן
אודות האתר
אתר זה הוקם מתוך תפיסה לפיה יש להנגיש את הידע האקדמי לכלל הציבור. לפיכך, האתר מציג ומנגיש לציבור את תוצרי המחקר והעשייה האקדמית, המקצועית והציבורית של פרופ' אייל כתבן ואודותיו. חלק נכבד ממחקריו של פרופ' כתבן עוסקים בפרופסיות הרפואית והמשפטית ובהיסטוריה שלהן. ברוח זו, ובמקביל לאתר זה, יושק פורטל חדש - המרכז הוירטואלי לתולדות הפרופסיות המשפטית והרפואית, אשר מטרתו בשיתוף הציבור במפעלות שימור ותיעוד ההיסטוריה של ארץ-ישראל ומדינת-ישראל. המרכז הוירטואלי כולל את שמותיהם של מרבית העוסקים בפרופסיות הרפואית והמשפטית (עורכי דין, רופאים, מיילדות, אחיות מוסמכות, רופאי שיניים, עוזרי רופאי שיניים, רוקחים ועוזרי רוקחים). רשימות אלו הוכנו בעמל רב, במטרה לעבות אותן בפרטים ביוגרפיים אודות כל אחת ואחד מאותם.ן פרופסיונלים - גם בעזרת משתמשי האתר. כמו כן, לצד הרשימות יופיעו מגוון מקורות מחקריים ודברי חקיקה רלוונטיים לכל תחום מקצועי (פרופסיה).
את האתר הקימה מירי כתבן, בעלת נסיון של למעלה מעשרים שנה בהקמת אתרי אינטרנט ופורטלים, ניהול ידע, ניהול תוכן, שיווק דיגיטלי וניהול פרויקטים דיגיטליים, בתחום המסחרי ובתחומי החינוך.
פינוי פצועי צאלים לבית החולים סורוקה
(באדיבות דודו גרינשפן)
רקע ביוגרפי
פרופ' אייל כתבן, הוא משפטן, אתיקאי, ביואתיקאי והיסטוריון של המשפט והרפואה. חבר סגל במרכז האקדמי פרס (משפטים ומנהל מערכות בריאות). עומד בראש המכון לחקר הפרופסיות במרכז האקדמי פרס.
את הענין בחיבור בין עולמות המשפט והרפואה מצא לאחר פציעה צבאית מורכבת, במסגרת שירות בתפקיד מודיעין בסיירת מטכ"ל, אשר נודעה לימים כ"אסון צאלים ב'", אשר חייבה חודשים ארוכים של אשפוזים וטיפולים רפואיים.
בעקבות אלו, עוד במהלך התואר הראשון במשפטים, ביקש לחקור היבטים שונים בחוויית המטופל, להבין טוב
יותר את הפרופסיה(ות) הרפואית, הפרופסיונלים, הפרקטיקה הרפואית, יחסי מטפל-מטופל, הרגולציה של
העיסוק ברפואה, ובמיוחד ההיבטים האתיים והמשפטיים של הפרופסיות והפרקטיקה הרפואית. כל אלו גם במטרה לנסות ולהוביל בעקבותיהם גם שינויים בפעולת מערכת הבריאות בכלל, והמטפלים בפרט.
ביוגרפיה אקדמית
תחומי מחקר
כתב שתי עבודות לתואר דוקטור, האחת בתחום הביואתיקה והשניה בתחום ההיסטוריה של הרפואה.
בעבודת הדוקטורט הראשונה שלו, במסגרת הפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן, התמקד
בבדיקות כפויות והקשר שבין בדיקות כפויות ודיכוי חברתי ומגדרי, תוך יישום גישות פמיניסטיות בביואתיקה;
בעבודת הדוקטורט השניה שלו, במסגרת התכנית למדע, טכנולוגיה וחברה (STS) באוניברסיטת
בר-אילן התמקד בשאלת בדיקת העולים לארץ-ישראל בין שתי מלחמות העולם.
מחקריו הם בין-תחומיים ורב-תחומיים, ומשלבים בין תחומי המשפט, הרפואה, נשים/מגדר, אתיקה והיסטוריה. המחקרים מתמקדים:
בפרופסיה הרפואית ובביואתיקה
-
הבדיקות הרפואיות, הגופניות והנפשיות
-
השתלות איברים
-
היסטוריה של הפרופסיה(ות) הרפואית (לרבות רפואת שינים, רפואה ומיילדות) ונשים בפרופסיה הרפואית
-
היסטוריה של בריאות הציבור והרלוונטיות שלה לימינו
בפרופסיה המשפטית ובאתיקה מקצועית (של עו"ד)
-
הליך הפרופסיונליזציה וההיסטוריה של הפרופסיה המשפטית ונשים בפרופסיה הרפואית
-
אתיקה מקצועית, מלאכת השיפוט, תרבות דיון והתנהגות פרופסיונלים והכבוד המקצועי
-
פרסום והפצת הידע המשפטי
(Honor) במושג כבוד
-
תביעות כבוד (לרבות בפרופסיות)
מחקרים ופרסומים
מחקריו של פרופ' כתבן מתפרסמים בכתבי-העת המובילים בתחומי המשפטים, הרפואה וההיסטוריה. הוא פרסם עד כה עשרות מאמרים (וספרים) בכתבי עת בשיפוט עמיתים (peer review).
ערך ביחד עם פרופ' מרגלית שילה ופרופ' הלפרין-קדרי ספר מאמרים שכותרתו: "נשים זכויות ומשפט בתקופת המנדט. בשיתוף עם פרופ' הלפרין-קדרי ועו"ד תמר טראו פירסם ספר המציג את הביוגרפיות של 42 עורכות-הדין הראשונות עד קום המדינה. ספר זה מספק מידע חשוב לחקר התחום, לתיעוד ולשימור מורשת המשפט בישראל.
מחקריו מצוטטים ומאוזכרים על ידי עמיתים וכן בכמה מפסה"ד התקדימיים של ביהמ"ש העליון, כמו גם בעתונות היומית והמקצועית.
מחקריו יוצרים בסיס ידע חדש אודות הדרכים בהן הפרופסיות נוצרו והתפתחו (היסטוריה של רפואה ומשפט; היסטוריה משפטית של הפרופסיות) והדרכים בהן הפרופסיות פועלות כיום; הדרכים בהן הפרופסיות והפרופסיונלים משפיעים אלו על אלות והדרכים בהן כל פרופסיה יכולה ללמד אותנו על רעותה. העובדה שכל אחת מתימות אלו נבחנה מזוויות שונות: מגדרית, היסטורית, אתית וכו', תוך שימוש במתודולוגיות שונות, מאפשרת לקבל תמונה עשירה ומדויקת יותר, ולצידה גם הבנה של האינטרסים השונים של ה"שחקנים" בשדות אלו, ואת הפונקציות הסמויות והסמליות של כל תופעה או פרקטיקה. הנושאים אותם חקר מאפשרים גם הבנה טובה יותר של סוגיות ושאלות יסוד דוגמת: גיל וגילנות, החשיבות של שקיפות – בפרקטיקה המשפטית והרפואית, לטובת הגברת אמון הציבור; משאבים חסרים ברפואה ובמשפט ונגישות לצדק ולשירותי בריאות במציאות של משאבים חסרים; עצמאות שיפוטית; מלאכת השיפוט; נגישות למשפט; חופש הביטוי; כבוד; חשיבותם של סמלים; אנגליפיקציה; חקיקה דיפרנציאלית משפט ורגשות; ועוד. חלק לא מבוטל מבין מחקרים אלו הוא פורץ דרך ונהנה מקיומם של שיתופי פעולה עם חוקרים מדיסציפלינות שונות.
כנסים, סדנאות ופעילות אקדמית
פרופ' כתבן השתתף בעשרות רבות של כנסים וסדנאות. ארגן שורה של כנסים רבי משתתפים, סדנאות ומשפטים מבוימים. אירגן שלוש סדנאות בינלאומיות (עם שותפים) ב -
International Institute for the Sociology of Law, Onati, Spain. סדנאות בינלאומיות אלו התמקדו בשאלות יסוד בפרופסיה המשפטית, ובכלל זה: ריבוי עו"ד; מיעוט שופטים וריבוי התדיינות. הסדנאות זכו להתעניינות ולהשתתפות של מומחים בעלי שם מרחבי העולם.
משמש חבר הועדה האקדמית המייעצת של Hadassah-Brandeis Institute ;
חבר הנהלת האגודה למשפט וחברה ועוד.
שימש חבר או יו"ר במסגרת המוסדות האקדמיים במסגרתם הועסק (כגון, יו"ר ועדת משמעתו וראש רשות המחקר).
זכה במספר מלגות ופרסים ומענקים בגין עבודתו המחקרית, לרבות מאת הקרן הלאומית למדע (ISF) והמכון הלאומי למדיניות בריאות (NIHP).
שימש חוקר אורח במספר מוסדות אקדמיים מובילים בתחומי התמחותו:
-
Department of Ethics, Philosophy and History of Medicine, Radboud University Medical Center, Nijmegen, Netherlands
-
Hadassah Brandeis Institute, Brandeis University MA, USA
-
International Institute for the Sociology of Law, Onati, Spain
-
Max-Planck-Institute for European Legal History, Frankfurt, Germany
-
Center for Clinical Bioethics, Georgetown University, Washington DC, USA
-
Käte Hamburger Kolleg Münster „Einheit & Vielfalt im Recht“, Germany
Georgetown University עם פרופ' אד. פלגרינו
הוראה
פרופ' כתבן מרצה בתחומים של: אתיקה מקצועית והפרופסיה המשפטית; דיני בריאות; משפט והיסטוריה; היסטוריה של המשפט הישראלי; דיני ראיות ועוד. לימד עד כה אלפי סטודנטים.
פעילות ציבורית ומקצועית
את ידיעותיו המשפטיות/ביואתיות רתם ורותם פרופ' כתבן לטובת פעילות ציבורית:
עמד בראש הועדה הציבורית לבחינת הגיל כקריטריון בהשתלות איברים. ועדה זו, בה השתתפו כ - 25 חברים מתחומי דעת מגוונים החליטה על הסרת גיל המקסימום לקבלת תרומת איברים בישראל. המלצות הועדה התקבלו על ידי מנכ"ל משרד הבריאות דאז, פרופ' רוני גמזו.
עמד בראש הפורום לאסדרת נוהל לטיפול בתורמים חיים. מטרתו של פורום זה היתה למפות ולטייב את הליך התרומה ולהנגישו לציבור התורמים הפוטנציאליים והתורמים בפועל.
שימש חבר ועדת מחקרים של המרכז להשתלות איברים.
שימש חבר ועדת הלסינקי העליונה (גנטי).
שימש חבר ועדת השתלות מהחי (אתית) מוסדית.
שימש נציג ציבור בועדה להסדרת ניסויים בבני-אדם (ועדת הלסינקי מוסדית).
חיבר את מסמך המחקר של האתיקה השיפוטית, המבוסס על החלטות נציבות הקבילות על השופטים, אשר עתיד לשמש את השופטים בעבודתם.
חבר לשכת עורכי הדין בישראל משנת 1998.