תת-חטיבת מחקר זו מתמקדת בהיסטוריה של הפרופסיה הרפואית בארץ-ישראל, תוך ניתוח משפטי (הרגולציה של הפרופסיות), המדגיש את השפעת הזירה המשפטית על יצירת פרופסיות, ובמיוחד הפרופסיה הרפואית. תחום ייחודי זה המשלב היסטוריה של המשפט והרפואה חושף את ראשיתן והתפתחותן של הפרופסיות הרפואיות בארץ-ישראל, בעיקר בתקופת המנדט, לרבות עיסוקים שלא נחקרו כדבעי עד כה, דוגמת רפואת שיניים. תת מחקר בהקשר זה עניינו בנשים בפרופסיה(ות) הרפואית, המתמקד במקומן של הנשים בהיסטוריה של הבריאות  בארץ-ישראל, בעיקר בתקופה שבין מלחמות העולם. במסגרת זו בחן (לעיתים בשיתופי פעולה), את אסדרת העיסוק במיילדות בארץ-ישראל ואת אסדרת העיסוק ברפואת שיניים בארץ-ישראל. המסקנות העולות ממחקרים אלו הן כי הרגולציה המשפטית עיצבה את דמותם של עיסוקים אלו ושל העוסקות בהם, בכפיפות לממסד הרפואי, שהיה, רובו ככולו בידיים גבריות.

​

​

 
אייל כתבן ונירה ברטל, איך חוק נולד? על פקודת המיילדות, מגדר והסדרה פרופסיונלית בתקופת המנדט, חוק אחד ומשפט אחד לאיש ולאשה: נשים זכויות    ומשפט בתקופת המנדט (בעריכת אייל כתבן, מרגלית שילה ורות הלפרין-קדרי, 2010) 469

This article describes the historical foundations of the Midwives Ordinance in Mandatory Palestine in 1929. Among the topics that are discussed are the effect of regulation on midwifery, the ways in which the Ordinance reflects distrust of folk midwives (dayah); the wording of the Ordinance, typified by blurred boundaries that sometimes brought on tensions between the powers of doctors, nurses, and pharmacists; the midwife’s status as a professional woman whom the Ordinance transformed into a kind of overseer of women’s body (that of the birthing mother) in the service of the British authorities or her own people; and the process of cementing the “female” and the roots of the inferior status of midwifery compared with other medical occupations.

​

 

אייל כתבן, "טיפול שורש": תהליך ה"דה פמיניזציה" של רפואת השיניים בארץ-ישראל וחקיקה בין מזרח למערב, המשפט 16 (2011) 173

    ההסדרה של עיסוקים שונים בישראל החלה כבר בתקופה העותמאנית, והתפתחה עוד יותר בתקופת המנדט. במאמר זה אבקש לבחון פרופסיה שסיפורה כמעט שאינו מתועד במחקר – לא ההיסטורי ולא המשפטי. כוונתי לעיסוק ברפואת שיניים. יש הטוענים כיום כי גם פרופסיה זו עוברת הליך של פמיניזציה. מעטים, אם בכלל, מודעים לכך שלא מדובר בהליך של פמיניזציה, אלא אולי בהליך של רה-פמיניזציה. במילים אחרות, העיסוק ברפואת שיניים היה בעבר (עד תחילת שנות השלושים של המאה הקודמת) עיסוק נשי. שינויים בהרכב העלייה לארץ ישראל כמו גם חקיקת פקודת רופאי השיניים בשנת 1926 הביאו לשינוי גם בנוף המגדרי של הפרופסיה, בהליך של דה-פמיניזציה. עם זאת, אינני טוען שהליך החקיקה היה מכוון להדרת נשים, אך בהחלט ניתן להבחין כיצד החקיקה המנדטורית שינתה ועיצבה את הפרופסיה. במובן זה, כל חקירה של שורשי העיסוק ברפואת שיניים מחייבת מבט מגדרי והבנה שגם תהליך הפרופסיונליזציה קשור קשר הדוק לשאלות של מגדר, משפט והיסטוריה.

                    

​

Eyal Katvan, “That was the Beginning”: Professionalization and Americanization of Dentistry in (Pre-State) Israel”, 58 JOURNAL OF THE HISTORY OF DENTISTRY (2010) 147 (the American Academy of the History of Dentistry).  

The history of dental practice in Israel dates back to 1953, with the establishment of the Faculty of Dentistry at the Hebrew University. This article will discuss the early roots of American involvement in Israeli dentistry: beginning with the late Ottoman period in Palestine, through the British Mandate, the establishment of the State of Israel in 1948, and the institution of the Faculty of Dentistry at the Hebrew University of Jerusalem. It will introduce the central characters who promoted the professionalization process of dentistry in Israel -- a process made possible by the 'Americanization' of the field: importing American knowledge and practice. Moreover, this article will demonstrate that although the majority of dentists and dental practitioners arrived in Palestine from Russia and from Germany, the main professional influence was American.

​

​

Eyal Katvan, Nira Bartal, “The Midwives Ordinance (Palestine, 1929): Historical Perspectives and Current Lessons”, 17 NURSING INQUIRY, (2010) 165. 

Until 1929, midwifery in Palestine was relatively open to anyone and only partially regulated by the 1918 Public Health Ordinance, legislated shortly after the beginning of British rule. This article describes the factors that guided the shaping of midwifery and suggests possible sources of inspiration for the British legislator in crafting the Midwives Ordinance in 1929, including American, local (Jews and Arabs), and British ones. The Midwives Ordinance reflects the adjustment of midwifery to changes in the society that evolved under the British Mandate. The ordinance shows how the modern midwife’s role contracted relative to the traditional one, in the context of social processes in other countries, east and west. This historical research project is based on interviews, archive documents and research literature. It analyzes the British interests in regulating midwifery, including the rationale of preserving public health and reducing infant mortality, against a background of political power struggles as well as cultural, social and professional diversity in Palestine (the tensions between the powers of doctors, nurses, and pharmacists).

​

​

Eyal Katvan, “Toothless Law”: The Regulation (or Vaguelation) of Dentistry in Mandate Palestine”, MEDIZIN, GESELLSCHAFT UND GESCHICHTE – BEIHEFTE 2019

​

​

Eyal Katvan, “Women in the Professions in Mandate Palestine”, 34 NASHIM JOURNAL  2019

This article recounts the fascinating dynamics of women entering the professions of law, dentistry and midwifery during the Mandate period in Palestine. After presenting the theoretical background relating to the concept of “profession” and the relationship between the statutory regulation of occupations and their professionalization, it focuses on the relationship between women and the professions as it was differentially impacted by legislation in the Mandate period. The story of women’s entrance into the professions thus provides a partial response to the question of how the British framed laws in the complex reality of Mandate Palestine, while endeavoring not to be perceived as discriminating against or privileging either Jews or Arabs. I shall present the process of women’s entrance into or exclusion from different occupations while examining the various narratives that accompanied the regulation of these occupations, in order to expose the common threads or differences between them. I conclude that the regulation of these professions may be understood not through a single uniform narrative, but in various patterns of integration: feminization and de-feminization, professionalization and de-professionalization, sensitization, politicization, and shifts in custom and tradition, which are slow and at times work to the benefit of professional women and at others to their detriment.

​

​

אייל כתבן ומרון פיוטרקובסקי, "ד"ר ז'וזפין צורכר-פלשיר (1866-1932): על אודות הרופאה שנשכחה ועל חשיבותן של נשים רופאות, בודקות ומטפלות", ביו-אתיקה ומשפט רפואי (2020)

לכניסתן ולהשתלבותן של נשים בפרופסיה הרפואית היתה משמעות ניכרת בעבור נשים אחרות – הן משום שיצרו מסד לבאות אחריהן והן משום שיכולות היו לספק שירותי בריאות חיוניים לציבור הנשים, אשר חלקן נמנעו מטיפול מטעמי צניעות ומטעמים אחרים. ז'וזפינה תרזה צורכר, ילידת שנת 1866 בציריך, ידועה כאחת הרופאות הראשונות בשווייץ. היא היתה גם אחת מן הרופאות והווטרינריות הראשונות במזרח הקרוב ובמזרח התיכון. עם זאת, מעט ידוע אודותיה, ובמיוחד בדבר היותה הרופאה השניה בארץ-ישראל העות'מאנית, והראשונה בחיפה. מחקר זה מבקש לעשות עמה צדק היסטורי ולתאר את פרשת חייה, ובמיוחד את קורותיה בארץ-ישראל. כל זאת תוך ניתוח פעילותה בהקשר הרחב יותר של חשיבות השתלבותן ומקומן של נשים בפרופסיות בכלל ונשים ברפואה בפרט, במציאות רב-תרבותית, אשר בה מיוחסת חשיבות לשאלת האינטראקציה המגדרית בין מטפל/ת ומטופל/ת.

​

​

אייל כתבן ונדב דוידוביץ', בריאות, פוליטיקה ופרופסיונליזם: הבדיקה הרפואית למועמדים לעלייה לארץ ישראל, 1928-1925 , ישראל 11 ( 2007)

31

The article focuses on two instances when physicians were dismissed from their position as medical examiners in the Warsaw Eretz Israel office in 1925-28. These two related episodes serve as a case study for placing the medical examination of Jewish immigrants to Palestine by the Zionist movement in a broader social, political and professional context. Apart from their important public health function, Zionist physicians and administrators viewed the medical examination as an important vehicle for acquiring political and professional authority, which created constant tensions among political, ideological and medical considerations. An analysis of the various interests involved can help to understand the interaction between Zionism and public health during a decisive period when the basis for the medical selection of immigrants by the Zionist movement was being laid.

​

​

אייל כתבן ונדב דוידוביץ', מכשירי הגוף והלבבות: הרופאים בודקי העולים לארץ ישראל בין שתי מלחמות העולם, קורות 20 (2010) 19

עיקר הדיון המחקרי והציבורי אודות בדיקות ומיון רפואי של עולים התנהל סביב הבדיקות שנערכו בתקופת העליה ההמונית של שנות החמישים. אך למעשה עוד בין שתי מלחמות העולם התפתח מנגנון לבדיקת המועמדים לעליה לארץ ישראל. הדרישה להעמיד עולים לבדיקה החלה בשנת 1919, והייתה חלק מוויכוח רחב יותר שבמרכזו השאלה האם הארץ ערוכה לקלוט המונים או שמא יש לבחור מבין העולים את אלו שיקימו את התשתית להמוני העולים שיבואו בעקבותיהם. הסוגה של בדיקת העולים לא"י מעלה שאלות רבות שבמרכזן התפקידים השונים אותן מילא ההליך האבחוני: שמירה על בריאות הציבור, התייחסות להיבטים הכלכליים, פוליטיים, פרופסיונאליים וסמליים של קליטת עליה ואסימילציה של עולים.‏
המאמר מתמקד ברופאים המאבחנים עצמם שעבדו במיון העולים, ובעיקר במשרד הא"י בוורשה בין שתי מלחמות העולם. מנותחים המאפיינים של הרופאים הבודקים והקונטקסט החברתי והפוליטי שבו פעלו. בעיקר מתמקד המאמר בדמותו של ד"ר מרדכי לנסקי, אשר עבד כאחד הרופאים בין השנים 1923-1926, כדמות המיצגת את הרקע החברתי והפוליטי של התקופה.

​

​

​

אייל כתבן, הקמת 'המשרד הרפואי' והמנגנון המרכזי לבדיקת העולים לארץ-ישראל (1934-1939), עיונים בתקומת ישראל 18 (2009) 167

When immigration to Eretz-Israel resumed in 1919, Zionist organizations required prospective immigrants to undergo medical and mental examinations in their country of origin, as a prerequisite to immigration. Further examinations were held soon after they reached Eretz-Israel. The links between both sets of medical examinations were loose and relied on different and inconsistent instructions. It was only in 1934 that the Medical Office was founded alongside the Zionist Immigration Department, and the administration of immigrants to Eretz-Israel was placed in the hands of a central authority. This was also a significant step towards the foundation of a wideranging system based on a holistic view of its authority in relation to the medical treatment (including physical examination) of immigrants. This article centers on the foundation and operation of the Medical Office, focusing on the hygiene-related program, in general, and the medical examination of immigrants and prospective immigrants, in particular. Looking into the scientific and bureaucratic foundations of the establishment of the Medical Office provides a chapter in the history of medicine and the foundation of medical organizations in pre-State Israel. Furthermore, the discussion throws light on the history of Zionism and immigration policies at the time. The article proposes that during the period in question, the aims of the medical examination of immigrants changed from a medical tool whose main goal was to select prospective immigrants, to a medical tool within a complex mechanism of education, assimilation and ‘normalization’ of immigrants to Eretz-Israel. The reasons for this shift stem from a change in the nature and composition of immigration, as well as from personal and individual interests of those associated with establishing this mechanism.

​

​

Eyal Katvan and Boaz Shnoor, “Medical Staff’s Honor in Mandate Palestine”, Koroth (forthcoming 2020) (in Hebrew).​

​

​

Eyal Katvan, “Omi Leissner, Mining Women’s Bodies: The Case of Childbirth in Israel” In NASHIM JOURNAL 2019

​

​

Shnoor Boaz, Eyal Katvan, “The Ringworm Victims Compensation Law – 1994: Legislation and Court Decisions – between Rhetoric and Compensation”, RINGWORM - THE INTERNATIONAL  AND THE ISRAELI SAGA, (eds: Shvarts S, Sadetzki S.,  Ben Gurion University Publication) (2018) 459 (in Hebrew)