העיסוק בפרופסיה המשפטית עוסק גם בתוצריה של הפרופסיה ושל מלאכת השיפוט, קרי: פסיקת ביהמ"ש ובמיוחד פרסומה והפצתה. סדרת מחקרים זו נשענת על מתודולוגיות מחקר אמפיריות והיסטוריות. מחקר אחד, בשיתוף עם פרופ' רינה בוגוש ופרופ' הלפרין-קדרי' nתמקד בשאלת פסיקת ביהמ"ש לענייני משפחה בעידן המאגרים הממוחשבים. סוגיה זו מעלה, בין היתר, שאלות הקשורות בשקיפות, בזרימת הידע והמידע במסגרת המשפט המקובל, כמו גם שאלות מתחום המשפט והטכנולוגיה, שבמידה רבה מתקשרות לזרם ה-STS (קרי, כיצד טכנולוגיה (מדפוס ועד מאגרי מידע ממוחשבים) מסייעים ביצירת או בסכירת גוף הידע המשפטי). מחקר זה עוסק אף הוא בפרופסיה המשפטית ובעבודתם של עורכי דין ושופטים ובשאלת האינטרסים לפרסומם או לאי-פרסומם של תוצרי הפסיקה. מחקר זה עוסק גם בהקשרים מגדריים ובהבחנה בין פסיקת נשים שופטות וגברים שופטים, ובעיקר בפרסומה או אי-פרסומה של פסיקה זו.  מחקר זה הוא חלוצי ופותח דיון בסוגיה שזכתה למעט מאוד תשומת לב: כאשר תחום משפטי שלם נדון בדלתיים סגורות במערכת משפט המבוססת על תקדימים. סוגיות אלו קשורות אף הן בשאלות יסוד היסטוריות של מהות המשפט המקובל, אנגליפיקציה ועוד אשר נבחנות (עם שותפים) בנוגע לפרסום הפסיקה בתקופת המנדט.

​

​​

Ruth Halperin-Kaddari, Eyal Katvan and Bryna Bogoch, "DISTORTED DIGITAL DATABASES AND THE CONSTRUCTION OF LEGAL KNOWLEDGE", University of Pennsylvania Journal of International Law (forthcoming, 2021)

​

רינה בוגוש, רות הלפרין-קדרי, אייל כתבן, ״הפסקים הסמויים מן העין״: השפעתם של המאגרים הממוחשבים על יצירת גוף הידע המשפטי בדיני המשפחה בישראל", עיוני משפט 34 (2001) 603

מחקר זה בוחן את התפתחותו של גוף הידע המשפטי בתחום דיני המשפחה באמצעות השוואת המאפיינים של פסקי־הדין של בתי־המשפט לענייני משפחה המופיעים במאגרים הממוחשבים עם המאפיינים של מדגם תיקים מארכיב בתי־המשפט. המחקר בוחן גם את השימוש שעורכי־הדין עושים במאגרים הממוחשבים ואת תפקידם בהפצת הידע המשפטי.
מחקר זה מבוסס על ההבנה ששופטים ועורכי־דין תלויים בפסיקה המתפרסמת לצורך מחקר, הערכה, הכנת טיעונים וכתיבת פסקי־דין, וכי החלטות אלה יוצרות את ליבת הידע המשפטי בתחום. הדיון מבוסס גם על מחקרים נוספים שבחנו הבדלים, במיוחד בערכאות הערעורים, בין החלטות שפורסמו לבין החלטות שלא פורסמו.
ההשערה הכללית של המחקר היא כי מאחר שבתחום דיני המשפחה זמינותן של ההחלטות מצומצמת, מאפייניהן של ההחלטות במאגרים הממוחשבים יהיו שונים באופן מהותי ממאפייניהן של כלל ההחלטות המתקבלות בבתי־המשפט לענייני משפחה, וכי יש לכך השפעה על הדרך שבה עורכי־הדין משתמשים במאגרים אלה.
המחקר מבוסס על ניתוח מדגם של 1,373 פסקי־דין של בתי־המשפט לענייני משפחה שניתנו במהלך השנים 1996–2003, ועל כל פסקי־הדין של בתי־המשפט לענייני משפחה מאותה תקופה המופיעים במאגרים הממוחשבים (1,145), וכן על תשובותיהם של 184 עורכי־דין בתחום דיני המשפחה לשאלונים שנועדו לברר את דפוסי השימוש שלהם במאגרים הממוחשבים ועד כמה החלטותיהם של בתי־המשפט לענייני משפחה נגישות להם.
מצאנו כי רק שיעור קטן מההחלטות פורסם במאגרים. ההחלטות שפורסמו שונות ממדגם הפסיקה בפועל בארבעה פרמטרים: ההחלטות שפורסמו נשאו אופי עימותי (אדוורסרי) הרבה יותר; הן הוצגו כנוטות יותר לטובת נשים תובעות מכפי שהן במציאות; שופטים גברים מיוצגים במאגרים הממוחשבים יותר מכפי חלקם במתן פסקי־דין והחלטות בתחום; ולבסוף, לבתי־המשפט בפריפריה יש ייצוג־חסר במאגרים, וחמישה בתי־משפט נעדרים מהמאגרים לגמרי.
נוסף על כך מצאנו כי רק שיעור זניח מבין עורכי־הדין מעורבים בהפצה של פסקי־ דין בתחום דיני המשפחה, וכן שעורכי־הדין המתמחים בתחום מסתמכים על אסופות פסיקה שברשותם אשר אינן זמינות לאחרים בתחום. אנו מסיקים כי אף שמאגרי המידע מעמידים לרשות העוסקים בדיני משפחה מידע רב בהרבה מכפי שעמד לרשותם בעבר, גוף ידע זה מעוות בחלקו את התמונה האמיתית, וקיים עדיין גוף ידע משמעותי שנותר סמוי מן העין.

​

Katvan E., Sagy Y., Shachar Y. “Kosher” Judgements in a Pigskin: The British Mandate Law Reports as an Historical Source, submitted to: Zmanim (in Hebrew)

​

Yair Sagy, Eyal Katvan, “Hoist by the Colonizer’s Own Device? Law Reporting in Mandatory Palestine”, American Journal of Legal History

 

​